חדלות פירעון הוא מצב בו חייב לא מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו הכלכליות או מצבו הפיננסי ירוד עד כדי כך שנכסיו לא מכסים את חובותיו. המצב הזה מעורר דאגה רבה לחייבים, אך גם לנושים, ולכן מדינת ישראל יזמה הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי המאפשר לחייבים הזדמנות להתחיל מחדש ולשקם את מצבם הכלכלי, תוך שמירה על זכויות הנושים.
ההליך נקבע בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ומטרתו להציע מנגנון שיכול להקל על חייבים הנמצאים במצוקה כלכלית חמורה. ההליך יכול להתבצע בהגשת בקשה לבית המשפט, כאשר ישנם שני סוגים של בקשות שניתן להגיש: אחת מצד החייב ואחרת מצד הנושה.
השלב הראשון בהליך הוא הגשת בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, שניתן להגיש אותה בצורה פיזית או מקוונת, תלוי אם החייב מיוצג על ידי עורך דין. בקשה זו תיבדק על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, אשר יבחן אם החייב עומד בתנאים הנדרשים. אם הבדיקה תהיה חיובית, הממונה ייתן צו לפתיחת הליכים, אשר יפורסם ויישלח לנושים הידועים. לצו זה יש תוקף מיידי, וכל הליך גביית חובות שנעשה עד אותו שלב יופסק.
אם נושה סבור כי הצו ניתן בטעות או שאין מקום לפתוח הליך חדלות פירעון, הוא יכול להגיש בקשה לביטול הצו תוך 45 יום מהפרסום. בית המשפט יבחן את בקשת הביטול ויחליט אם להותיר את הצו על כנה או לבטל אותו. במקרים מסוימים, תיתכן הטלת סנקציות כספיות על נושים אשר מגישים בקשות ביטול שלא בתום לב, במטרה למנוע הליכים חסרי בסיס.
כחלק מההליך, נושה או יועץ משפטי יכולים להגיש בקשה לפתיחת הליכים גם כאשר החוב עתידי, כל עוד החייב לא יכול לפרוע אותו בתוך 6 חודשים. אם החייב לא עמד בתשלומים, ניתן להוכיח את מצבו הכלכלי באמצעות חזקה של אי-תשלום חוב. בנוסף, נושה יכול להגיש בקשה לפתיחת הליכים על בסיס פסקי-דין שלא בוצעו, דרישות תשלום לא שולם או אזהרות שהתקבלו ממשרד המיסים או הוצאה לפועל.
בהליך חדלות פירעון יש הבדל משמעותי בין בקשה המוגשת על ידי החייב לבין בקשה המוגשת על ידי נושה. כאשר החייב מגיש את הבקשה, הוא עושה זאת בדרך של תצהיר וכולל ויתור על סודיות, אולם הוא לא נדרש להודיע לנושים מיד. לעומת זאת, כאשר נושה מגיש את הבקשה, החייב חייב להודיע לו מיידית, ויש לו 14 ימים להגיש תשובה. בנוסף, בקשה שהוגשה על ידי נושה לא תוכל להתבטל מבלי אישור של בית המשפ.
עם מתן הצו, כל הליכי הגבייה הקודמים נעצרים, והחייב מקבל תקופה של הפסקה מוחלטת במידה והוא פועל לפי תנאי הצו. נכסי קופת הנשייה ישמשו לשם פרעון החובות בלבד, והחייב לא יוכל לבצע עסקאות הקשורות לאשראי, אך יוכל לבצע עסקאות שמחויבות לצורך קיום מחייתו.
הממונה על הליכי חדלות פירעון ממנה נאמן לשם ניהול נכסי החייב. הנאמן אחראי על קידום השיקום הכלכלי של החייב וניהול נכסיו בצורה הוגנת ומסודרת. במקרים מורכבים, עשוי בית המשפט למנות נאמן במקביל לפיקוח של הממונה. הנאמן יכול להמליץ על צעדים נוספים שישפיעו על החייב, אך כל פעולה כזו תתבצע תחת פיקוח מדוקדק. בנוסף לניהול הנכסים, יכולים להינתן סעדים זמניים על ידי בית המשפט, כאשר מדובר בבקשה שהוגשה על ידי נושה. סעדים אלו יכולים לכלול איסור על ביצוע עסקאות מסוימות, עיקול נכסים, או הקפאת הליכים משפטיים, עד למתן החלטה סופית. תקופת הסעדים הזמניים מוגבלת עד 60 ימים, ובית המשפט יבחן את הצורך בהארכתם.
לסיום, על החייב לעמוד בתנאים שנקבעים במהלך ההליך. אם לא יעמוד בתנאים או לא יפעל בתום לב, הוא עלול להיתקל במגבלות נוספות או להיתקל בהליכים משפטיים שיביאו להמשך הסבל הכלכלי. מצד שני, אם החייב מצליח להיכנס להליך שיקום כלכלי לאחר סיום ההליך, הוא עשוי להשתקם כלכלית ולחזור למצב פיננסי יציב.
עורך הדין יגאל פרץ, עם ניסיון עשיר ומעמיק בתחום חדלות הפירעון, מעניק ללקוחותיו ליווי מקצועי וממוקד במהלך כל שלב בהליך. פרץ מתמחה בהבנת המורכבות של מצבים כלכליים קשים ובמציאת פתרונות יצירתיים ויעילים לשיקום כלכלי. בשירותו, ייהנו הלקוחות ממענה אישי, טיפול בבעיות משפטיות מורכבות ויכולת לשמור על האיזון בין זכויות החייב לנושים, במטרה להוביל לתוצאה הוגנת, משתלמת ועתיד פיננסי בריא יותר.