דיני משפחה וענייני המעמד האישי

ראשי פרקים

• דיני משפחה ודיני המעמד האישי בישראל
• ידועים בציבור
• ייפוי כוח מתמשך
• הסכמי ממון

דיני משפחה ודיני מעמד אישי בישראל

דיני המשפחה, ובכללם "ענייני המעמד האישי", מסדירים את היחסים בין בני משפחה, הורים וילדים ובני זוג, גם אם אינם נשואים. דיני המשפחה בישראל ידועים כסבוכים ביחס למדינות אחרות, וזאת לאור הפיצול בין הדין האזרחי לבין הדין הדתי.

בישראל פועלים בתי דין דתיים, זאת לצד בית המשפט לענייני משפחה. בתי הדין הדתיים דנים בהתאם לדין החל בדתות השונות, והם בעלי סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין. בכל עניין אחר הכרוך בגירושין, כמו מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת ילדים, הסדרי ראיה ורכוש, קיימת סמכות מקבילה לבתי הדין הדתיים ולבתי המשפט לענייני משפחה.

כתוצאה מפיצול הדינים, הטיפול בתיקי המשפחה מצריך בחינה של שאלות מקדמיות, כמו איזה דין יש להחיל על המקרה, ולאיזה בית משפט כדאי להגיש את התביעה. במקרים בהם קיימת סמכות מקבילה, הבחירה נעשית בדרך של "מרוץ סמכויות" בין בעלי הדין. כך, בית המשפט שידון בהליך הוא זה שהמקרה הגיע לבחינתו ראשון, ולבית הדין האחר לא תהיה סמכות לדון בעניין. מירוץ הסמכויות מוביל לכך שכל אחד מבני הזוג ימהר לפנות לערכאה שלדעתו היא עדיפה מבחינתו, בהתחשב בנסיבות הנישואין והגירושין, במצב הרכושי ובשיקולים נוספים. לכן, לבני זוג העומדים בפני פתיחה בהליכי גירושין חשוב לדעת כי ישנה חשיבות רבה לפתיחה של ההליכים בערכאה הנכונה מבחינתם – בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

ידועים בציבור

דיני המשפחה, כאמור, מסדירים גם את היחסים בין בני זוג שאינם נשואים. מה התנאים להכרה בבני זוג כידועים בציבור?

התנאי הראשון הוא קיום חיי משפחה. חיי משפחה – משמעם, כי בין בני הזוג מתקיימים חיים של אהבה, חיבה וחיים אינטימיים בדומה לקיומם אצל בני זוג נשואים. התנאי השני הוא קיום משק בית משותף. ניהול משק בית משותף משמעו קיומם של אלמנטים משותפים בחיים הכלכליים של בני הזוג, כגון: חשבונות משותפים, שימוש משותף בהכנסות, רכישות משותפות, נשיאה שווה בנטל וכיוצ"ב. אין הכרח כי כלל האלמנטים יתקיימו בבני הזוג, אך ככל שיתקיימו יותר אלמנטים המצביעים על שיתוף, כך יקל להוכיח את היותם של בני הזוג ידועים בציבור.

מגורים משותפים מהווים נדבך מרכזי אך לא הכרחי בהוכחת היותם של בני הזוג ידועים בציבור, וייתכן כי אף בני זוג החיים בנפרד יחשבו ידועים בציבור. גם מגורים משותפים במשך תקופת זמן ארוכה אינם תנאי הכרחי, וייתכן כי בני זוג יחשבו ידועים בציבור גם אם התגוררו יחדיו במשך תקופה קצרה בלבד. לעיתים אף בני זוג שאינם מתגוררים יחד יכולים להיחשב לידועים בציבור, בהתקיים תנאים המצביעים על כך, כמו מגורים לסירוגין או מניעה אובייקטיבית.

בני זוג שמתקיימים בהם התנאים הנ"ל ייחשבו לידועים בציבור וירשו כל אחד מחצית מעיזבונו של בן הזוג שנפטר. הכרה או אי הכרה בבני זוג כידועים בציבור יכולה להיות בעלת השלכות משמעותיות נוספות, הן במערכת היחסים שבין בני הזוג עצמם והן במערכת היחסים שבינם לבין מוסדות וצדדים שלישיים. ישנה חשיבות רבה לכך שהידוע בציבור יידע על זכויותיו ויקבל ייעוץ משפטי מקצועי.

עורך הדין יגאל פרץ מתמחה בטיפול בתיקים מסוג זה, ומספק ללקוחותיו ייעוץ מקצועי שיבטיח את זכויותיהם החוקיות.

ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא במסמך משפטי המאפשר לאדם למנות אדם אחר או אנשים אחרים לייצגו ולבצע החלטות בשמו כאשר הוא לא יכול להפעיל את רצונו בכל הנוגע לענייניו הכלכליים, האישיים והרפואיים (מלבד עניינים המוסדרים בחוק החולה הנוטה למות). את המסמך ניתן לערוך כאשר המייפה נמצא במצב של כשירות משפטית מלאה, והוא נכנס לתוקף במקרה שהמייפה מאבד את כושר השיפוט שלו, כלומר כאשר הוא אינו יכול לקבל החלטות בעצמו בשל מצב רפואי או נפשי. לפיכך, ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי חיוני, המאפשר לאנשים לנהל את ענייניהם בעתיד, במידה ולא יהיו מסוגלים לעשות זאת בעצמם.

חשיבות ייפוי כוח מתמשך נובעת מכמה אספקטים מרכזיים. ראשית, הוא מעניק גמישות רבה שכן הוא מאפשר למייפה לשמור על רצונותיו ולוודא שענייניו ינוהלו בהתאם להעדפותיו. המייפה יכול לבחור את זהות הגורם שינהל את ענייניו, את היקף הפעולות שניתן יהיה לבצע ומה יהיו התנאים לפקיעת ייפוי הכוח. כאשר יש ייפוי כוח מתמשך ברור, ניתן להפחית את האפשרות לסכסוכים משפחתיים לגבי מי ינהל את ענייני המייפה בעתיד.

תהליך עריכת ייפוי כוח מתמשך הוא פשוט יחסית ואינו מצריך הליך משפטי מורכב. ניתן לערוך אותו אצל עורך דין מוסמך, דבר המבטיח שהמסמך יהיה תואם לדרישות החוק וייתן הגנה משפטית הן למייפה והן לנציג. ייפוי כוח מתמשך מוסדר במספר סעיפים בחוק הישראלי.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשנ"ו-1962, בפרק השני1 עוסק בייפוי כוח מתמשך.

סימן ב' מתאר את האפשרות של אדם בגיר בעל כשירות למנות מיופה כוח בייפוי כוח מתמשך. הממנה יכול לבחור אדם אחד או יותר שיהיה מוסמך לפעול בשמו בעניינים אישיים או רכושיים, כפי שיפרט בייפוי הכוח. החוק קובע מי רשאי להתמנות למיופה כוח, ומפרט את התנאים הדרושים, כולל הגבלות על מספר הממנים שמיופה כוח יכול לייצג.

סימן ג' קובע את הסמכויות המוענקות למיופה כוח, המוסמך לקבל החלטות ולבצע פעולות בשם הממנה בתחום הייפוי כוח. עם זאת, ישנן פעולות שאינן ניתנות לביצוע על ידי מיופה כוח, אלא אם כן הוסמך לכך במפורש, כגון מתן תרומות או מתנות. מיופה כוח חייב לפעול בכבוד ובתום לב, לשמור על פרטיות הממנה, ולהתחשב ברצונותיו. כמו כן, עליו להתייעץ עם הממנה ככל שניתן, ולפעול לפי הנחיותיו המקדימות או רצונו אם ניתן לברר את דעתו.

סימן ד' עוסק בייפוי כוח מתמשך, כולל דרישות לעריכתו, סמכויות מיופה הכוח ותנאים לכניסתו לתוקף. ייפוי הכוח ייערך בכתב ויכלול הנחיות, חוות דעת מומחה על כשירות הממנה, וצריך להיחתם בפני עורך דין מוסמך. ניתן להחתימו גם בפני רופא או עובד סוציאלי. הממנה יכול לקבוע מי יקבל דיווח על החלטות מיופה הכוח, וההפקדות נעשות אצל האפוטרופוס הכללי. ייפוי הכוח נכנס לתוקף כאשר הממנה חדל להבין, והוא יכול לקבוע הוראות לביטולו. מיופה הכוח חייב למסור את נכסי הממנה עם סיום תפקידו, וחוק השליחות יחול גם אם הממנה חדל להיות כשיר.

סימן ה' עוסק בסמכויות בית המשפט בנוגע לייפוי כוח מתמשך. הוא יכול לתת הוראות למיופה כוח, לאשר פעולות או להטיל הגבלות במקרים של חשש לפגיעה בממנה. בקשות יכולות להיות מוגשות על ידי הממנה, קרוביו, מיופה כוח או היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס נוסף לפי הצורך. במקרה של ביטול ייפוי כוח, ייבחן קודם אם ניתן להשיג את התוצאה בדרכים פחות פוגעניות, ויש לשמוע את דעת הממנה לפני קבלת החלטות, אלא אם יש מניעה.

סימן ו' מתאר הנחיות מקדימות שהממנה יכול לתת למיופה כוח בייפוי כוח מתמשך. מיופה הכוח חייב לפעול בהתאם להנחיות, תוך פרשנות על פי אומד דעת הממנה. אם הנחיה אינה ניתנת לביצוע או כרוכה בהוצאה כספית גבוהה, או אם היא בלתי חוקית או פוגעת בממנה, הוא פטור מלפעול לפיה. אם הממנה יכול להבין את הנושא ורוצה לסטות מההנחיה, מיופה הכוח לא יפעל לפי ההנחיה. הנחיות יישארו בתוקף עד לביטולן, למעט הנחיות רפואיות לחולים נוטים למות. מיופה הכוח חייב לשמור תיעוד על החלטות ופעולות, ויש מנגנון להגשת תלונות על פעולתו. הממונה על התלונות אחראי לקבל ולברר תלונות תוך שמירה על פרטיות המעורבים.

לסיכום, ייפוי כוח מתמשך הוא כלי חשוב לכל אדם שמעוניין להבטיח שענייניו ינוהלו בהתאם לרצונותיו בעתיד. מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך, כמו יגאל פרץ, כדי לקבל ייעוץ מקצועי ולוודא שהמסמך ערוך כראוי ומותאם לצרכים האישיים.

הסכמי ממון

הסכמי ממון הם מסמכים משפטיים שנועדו להסדיר את ענייני הכספים והנכסים בין בני זוג, בדרך כלל לפני נישואין או במהלך קשר זוגי. הסכמים אלו יכולים להיות בעלי חשיבות רבה, במיוחד במקרים של פרידה או גירושין, כאשר חשוב להבטיח חלוקה הוגנת של הרכוש.

למה חשוב לחתום על הסכם ממון?

ראשית, הסכם ממון מאפשר לכל אחד מבני הזוג להבטיח שהרכוש שהביאו עימם לנישואין יישאר בבעלותם במקרה של פרידה. זהו כלי משפטי חשוב שמסייע להגן על נכסים אישיים ולמנוע חיכוכים בעתיד. שנית, ההסכם מסייע בבהירות של התחייבויות כספיות. הוא יכול להסדיר את התחייבויות בני הזוג אחד כלפי השני, כמו תשלומי מזונות או חלוקת נכסים, ובכך ליצור בסיס ברור להבנה בין הצדדים. לבסוף, הסכם ממון מסייע במניעת סכסוכים. על ידי קביעת התנאים מראש, הוא מספק מתווה ברור מהן הזכויות והחובות של כל צד, מה שמפחית את האפשרות למחלוקות בעתיד.

כיצד מתנהל תהליך החתימה?

הסכמי ממון מוסדרים על ידי חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון 1973) . תהליך החתימה על הסכם ממון כולל מספר שלבים. הראשון הוא שיחה עם עורך דין, מומחה בתחום, כדי לדון בפרטי ההסכם ולוודא שהכל מוסדר לפי החוק. ייעוץ מקצועי חשוב להבטחת התייחסות לכל הפרטים החשובים.

לאחר מכן, בני הזוג צריכים לגבש את התנאים שהוסכמו עליהם. זהו שלב קריטי שבו חשוב לכלול את כל הפרטים החשובים, כמו חלוקת רכוש, תשלומים ומזונות, ולהבין את המשמעות של כל סעיף. לבסוף, לאחר שההסכם גובש ונבדק, בני הזוג צריכים לחתום עליו. במקרים מסוימים, יש צורך גם באישור של עורך דין כדי להבטיח שההסכם תקף לפי החוק.

הסכם ממון הוא כלי חשוב להגנה על האינטרסים של בני זוג. באמצעות תכנון נכון והסדרת הנושאים הכספיים מראש, ניתן למנוע סכסוכים עתידיים ולהבטיח שכל צד יקבל את מה שמגיע לו במקרה של פרידה. עבור כל זוג, חשוב לשקול את האפשרות לחתום על הסכם ממון ולפנות לייעוץ משפטי מקצועי. לפרטים נוספים, ניתן ליצור קשר עם משרדו של עורך הדין יגאל פרץ.